רק דברים יפים - "בובות געגוע", העסק של ננה

בובות געגוע, הסטודיו של ננה

התקופה האחרונה תופסת את כולנו מתגעגעים. בשגרה, געגועים הם רגעים פרטיים ואישיים כל כך, אך נדמה שישנו גם געגוע קולקטיבי המאחד את כולנו, לימי שיגרה שהיתה, לקרובים והיקרים שלנו, לחיבוקים ולמגע הקרוב, לשלווה, לעבודה בפול טיים ג'וב ועוד ועוד

ננה, בעלת העסק בובות געגוע, עוסקת ביום יום בגעגועים. את העסק שלה גיליתי לפני חודשים בפייסבוק והוקסמתי: בובות מקוריות ויחודיות, יפיפיות עשויות בטעם וביד מקצועית שיודעת, מלווה בסיפורי חיים של מזמיני הבובות והכול כתוב נהדר על ידי ננה. לאישה הזו יש משהו מיוחד, זה הרגע שגם אתם תכירו אותה

?ספרי לנו מי את

.אני ננה

אני אמא של אוריה ורותם ואשתו של גדי, ובעלת סטודיו בובות געגוע, הידוע גם בשמו

Project Creatures

הסטודיו (וגם אני) גרים בירושלים, באמצע גינה גדולה, לא אופיינית לעיר, שאותה מטפח האיש שלי הגנן

ומספקת לנו, בטח בתקופה הזאת, הרבה אויר ירוק, פרחים וירקות שאנחנו אוכלים ומבשלים כל השנה

.ניתן למצא את בובות געגוע בפייסבוק, באתר ובאינסטגרם

איך הכול התחיל

סיימתי ללמוד עיצוב תעשייתי ב 2015 בבצלאל. פרויקט הגמר שלי שעסק בתיקים לכלי נגינה, השאיר אותי עם ערימות של בדים שלא ידעתי מה לעשות איתן. אז התחלתי לתפור בובות. בהתחלה סתם, בלי שום תכנון או סקיצה. בהמשך נתתי אותן כמתנות, וכשהן מילאו את הבית, התחלתי למכור. לא חשבתי שזה יהפוך לעיסוק, זה היה נראה לי תחביב נחמד, שמאוד נהניתי ממנו, לקח לי זמן, שתי חופשות לידה, והרבה חיפוש עבודה לא מוצלח, להבין שלא רק לי זה עושה טוב, אלא שהבובות שלי מצליחות לגעת באנשים, ולעשות טוב בעצמן, ומאז שהשתכנעתי, אני בתוך זה, לגמרי

לסטודיו הנוכחי נכנסתי לפני שנתיים, ואז גם התחלתי לתפור בובות געגוע, בובות שעשויות מבדים ששולחים אלי

בעיקרון אלה אותם עיצובים של הבובות שלי, אבל החומרים מגיעים מהלקוחות - בגד ראשון של תינוק שגדל, שמלה שהיתה של סבתא יקרה שהלכה לעולמה או ג'קט של בן זוג שאיננו. כבר עשיתי בובות מווילון, ציפית, הינומה ואפילו גובלן לתליה על הקיר, ואני תמיד שמחה לאתגרים חדשים

בעקבות העיסוק בנוסטלגיה, ושימוש חוזר בבגדים ובכלל, הגעתי להתעסק לא מעט בכמות הפסולת שיוצאת מהסטודיו. זה דרש הרבה התכווננות, אבל אני שמחה לספר שהצלחתי לצמצם את הפסולת כמעט לאפס. ברוב החומרים שנכנסים לסטודיו אני משתמשת לגמרי. שאריות הבד נגרסות ומשמשות למילוי, וגם הקניה של חומרים חדשים נעשית מתוך מחשבה על דיוק והימנעות מצריכת יתר

האם/כמה העסק הזה שינה/תרם לך

העסק הזה שינה אותי מאוד, שינה את התפיסה שלי לגבי גלגולם של חפצים בעולם בכלל, והמשמעות שאנחנו יודעים לתת למוצרים שסביבנו.

לפני שהיו לי ילדים, בובות נראו לי משחק ככל המשחקים, לא ידעתי את הערך שיש למשחקי דמיון ואת ההאנשה שילדים יכולים לעשות לבובה. היום כשאני מכירה את זה מקרוב, נוספה לי התרגשות מיוחדת לעשיה שלי, ועולם שלם של סיפורים נפתח בפני

סיפור מיוחד/מרגש

אני יודעת שזאת נשמעת קלישאה, אבל כל הסיפורים מיוחדים, וכולם מצליחים לשאוב אותי פנימה, ולרצות לייצר את הבובה המושלמת עבור מספר הסיפור, שתהיה מיוחדת לו ולבגד/בד שהוא הביא. יש כאלה שממש מכניסים אותי פנימה, אל החיים שהיו לבגד, או לאדם שאותו הם מנציחים, ואני אסירת תודה על כך, וישנם כאלה שמעדיפים לספר פחות ואני מכבדת את המרחב שהם מגדירים

סיפור אחד שתפס אותי מאוד

מיכאל הגיע אלי לסטודיו וסיפר לי ככה

אמא שלו, חולה בסרטן. סבתא שלו, אמא שלה, כבר מבוגרת מאוד ובמצב לא טוב כל כך. אמא שלו היתה רוצה שאצור בובה מדברים של סבתא שלו, זה ישמח אותה מאוד
באותו בוקר, אמא של מיכאל הובהלה לבי"ח בגלל התדרדרות פתאומית, ובתוך כל הבלגן, מיכאל הלך לבית של סבתו למצוא משהו שאפשר לעשות ממנו בובה
הסתבר לו שם, שכל הבגדים שלה שהוא זכר, ניתנו לתרומה. בשלב הזה אמא שלו כבר לא יכלה לעזור לו, אבל הוא מצא וילון ישן שהפריד את השירותים משאר הבית, וציפית, שניהם עם ריח אופייני לבית של סבתא וצבעים של פעם
הוא ביקש שאמהר עם הבובה, כי אי אפשר לדעת מה יהיה

.אז מיהרתי
כשהוא בא לאסוף את הבובה רק שלושה ימים אח"כ, הוא אמר שהמצב של אמא שלו התייצב ושהוא אופטימי, וביקש שנכין בובה תואמת נוספת, עם שמלה הפעם, ועכשיו אין לחץ
כמה שעות אח"כ קיבלתי דיווח נלהב שאמא שלו שמחה כל כך בבובה, וזה ממש שיפר לה את המצב רוח
ברגעים כאלה, נו, יש נחת

.אבל אז, בשבת הבאה בבית הכנסת, התכווץ לי הלב לשמוע שאמא של מיכאל נפטרה
היא נפטרה כמה שעות לפני שבת, אחרי שכל המשפחה התכנסה סביבה, ואפילו שכבר לא דיברה, ראו שהיא שמחה לראות אותם

מיכאל בא לאסוף את הבובה השנייה, ארנבת עם שמלה, עוד פרשנות על הדוגמה של הווילון

הוא ישב וסיפר לי על הסוף, איך אמא שלו הלכה לעולם שלה בטוב, ואיך שכל זה קרה מהר מידי

חומרים מיוחדים 
.בובות מגובלנים (סוג של תמונות/שטיחי קיר) ודובי אחד, מהראשונים, מריפוד של כיסא עתיק ומתפורר

שאיפות לעתיד לעסק
וואו, יש מלא.

אז קודם כל להצליח לתעד את כל הפרויקטים בבלוג שפתחתי ממש לא מזמן באתר שלי, סוג של ארכיון יצורים

ולהוציא סופסוף את הקולקציה החדשה של היצורים שהעיצובים שלהם מחכים כבר המון זמן, כשתחזור השגרה..

קרדיט לצילומים : ננה