רק דברים יפים, אביגיל רבין והבובות הסרוגות

אביגיל רבין והבובות 

אביגיל יוצרת בובות עם "אופי". הבובות שלה מקוריות, מורכבות (ומאובזרות) ולבטח לא תראו כאלו בשום מקום אחר

באמנות מורכבת וייחודית אביגיל יוצרת את הבובות שלה (אחת מכל דגם) שלב אחר שלב, והיי- הבובות של אביגיל מלאות ברגש וגורמות למתבונן לחייך ולהתפלא, איך הדבר הנפלא הזה נברא ומניין הכל החל. ורגע אחד פרטי - גם אני סורגת פריטים רבים וגם בובות יפות (פעם למדו סריגה בבית הספר היסודי, אז מאז!) נחשפתי לבובות של אביגיל ברשת בקבוצות הסריגה 

גולשים מגלים חיבה לבובות שלה, בתגובות כשהיא מפרסמת לעולם בובה (או בוב..) חדשים. אביגיל גם תוכל להדריך אותכם ביצירת בובות משלכם, מומלץ להצטייד בדמיון פרוע, סבלנות וכמובן חוטים ומסרגה
:הנה מה שסיפרה לי אביגיל רבין

עו''ד שרגא. צילום: אביגיל רבין

?איך הכל התחיל 

הסריגה אצלי היא משהו די ישן. התחלתי לסרוג אי שם בשנות בי''ס. בתיכון כבר סרגתי יותר ברצינות והילקוט תמיד היה מצויד בזוג מסרגות גדולות, פקעות צמר, וסנדוויץ

את השיעורים העברתי בסריגת סוודרים. המצאתי את הדוגמאות לבד. לא דברים מסובכים אבל עם צבעוניות נחמדה. בובות לא היו בתכנון, בעצם לא נראה לי שראיתי בכלל בובות סרוגות. אחרי בי''ס היו אולי אי אלו סריגות קטנות אבל בגדול די הפסקתי עם התחביב

.לפני 3 שנים החלטתי לחזור לסרוג והפעם במסרגה אחת. סרגתי לי צעיף ארוך וצבעוני. יצא יפה אבל מדי ארוך

הסתכלתי בו ופתאום עלה לי רעיון לסרוג נחש. ואז גם חשבתי לעשות אותו מגניב, להוסיף לו ראסטות וכובע ולקרוא לו 'בוב' על שם בוב מארלי

אז נכנסתי ליוטיוב וראיתי איך סורגים בסיס של סלסלה מחוטי טריקו (הרי לנחש גם צריך להיות בסיס עגול כמו של כיפה) ויצאתי לדרך. זה לקח הרבה זמן כי הוא מאוד ארוך אבל נהניתי מכל רגע. והתוצאה מילאה אותי שמחה אין סופית

.וזהו . התאהבתי בעניין

.ואז התחלתי להתעניין בבובות סרוגות שהיו נראות לי כמעט בלתי אפשריות לביצוע

אחרי בוב ניסיתי לסרוג בובה קטנה. יש לי תמונה שלה שאני שומרת אצלי במחבוא. רק להזכיר לעצמי  מאיפה התחלתי, היא יצאה נוראית. כמו תפוח אדמה עם ידיים ורגליים שנתקע בקקטוס קוצני במיוחד

החלטתי לקחת שיעור אחד בסריגת בובות. בשיעור למדתי איך לסרוג בובת ארנבת קטנה ופשוטה, סרגתי ויצא נחמד. ואז סרגתי עוד בובה על אותו בסיס אבל שונה ואחריה כבר התחלתי להתפרע ולהמציא הכל לבד

בובות עם אופי

."מה שעניין אותי זה לתת אופי לבובות, שהן יספרו סיפור ואחייך או אצחק כשאביט בהן"

הדוכסית סוסיתא השביעית.  צילום: אביגיל רבין

רוב הבובות שעשיתי הן של בעלי חיים. תהליך העיצוב מתחיל קודם כל בהסתכלות על המון המון צילומים של אותו בעל חיים, מנסה להבין את המאפיינים, את הדברים הבולטים, את הצורות השונות שמרכיבות את החיה

לבובות אצלי לרוב יש גם עיסוק/ מקצוע ואלו דברים שלפעמים עולים אצלי מיד עם הבחירה של החיה ולפעמים באים כתוצאה מההתבוננות בתמונות של  החיה

לדוגמה, יאנטע שהיא בת יענה והבובה שאני הכי גאה בה, הייתה אמורה להיות פסיכולוגית אבל כשהסתכלתי בבנות יענה פתאום הבנתי שהיא בעצם שדכנית פולנייה

.!זהו. זה היה כל כך ברור לי פתאום שצחקתי

יאנטע. צילום: אביגיל רבין

אבל עד שהצלחתי להפוך אותה לכזו עברו כמה וכמה חודשים שבהן זרקתי והתחלתי שוב וזרקתי והתחלתי שוב  והייתי כמעט מיואשת אבל בכל זאת ניסיתי וניסיתי עד שהגעתי למבט המדויק, המבט שגרם לי לחייך ולצחוק. גם היום
בובה עם סיפור

הדבר שהכי משפיע עלי בעיצוב הוא אנימציה. אני מנסה שהבובות יראו כאילו יצאו מסרט וכאילו הן באמת יכולות לזוז ולדבר. אני אוהבת לחבר לכל אחת סיפור/טקסט קצרצר המציג אותן וכמובן חושף גם את שמן

כשהבובה  מוכנה אז אני כבר לא רואה אותה כשייכת אלי, במובן הזה שהיא כבר אישיות בפני עצמה ונראית לי כאילו היא פתאום צצה לה והופיע אצלי

.זו הרגשה נפלאה

תמיד כשאני בשלבי סיום של בובה אז זה גם מאוד משמח ומרגש אבל גם קצת מפחיד כי אני כבר חושבת מה תהיה הבובה הבאה וכבר חוששת שאולי הפעם לא אצליח

קופיפון .  צילום: אביגיל רבין

תהליך העבודה, על קצה המזלג

תהליך העבודה על בובה הוא תהליך ארוך מאוד. המינימום הוא בדרך כלל חודשיים, הסריגה זה החלק הקל ( למרות שגם בזה לפעמים יש קשיים טכניים), החלק הקשה זה העיצוב

זה כולל הרבה ציורים, סקיצות של סריגה שיכולות להיות עשויות מחלקי בובות שזרקתי ואני מעמידה ומקמטת בצורה שעוזרת לי לדמיין את מה שאני רוצה והמון המון בהייה. שפע של בהייה ומחשבה

עינבי הגפן בעינבי הגפן. צילום: אביגיל רבין

:אביגיל מגשימה חלומות 

השאיפות שלה לעתיד להציג בתערוכות, להוציא ספר משעשע בכיכובן של הבובות ובעיקר להמשיך לסרוג עוד עוד ועוד. עכשיו אני גם מלמדת עיצוב וסריגת בובות עם דגש על עיצוב

בשיעורים אלווה כל תלמידה בתהליך היצירה, כך שבסופו תצא עם בובה ייחודית משלה. זו שלא דומה לאף אחת אחרת. אלמד איך יוצרים הבעה, איך גורמים לבובה 'לדבר' איך מתאימים לה אביזרים ואיך מלבישים עליה סיפור

.אין אצלי תרשימים וגם לא ספירת עיניים. לומדים להתייחס לסריגה כאל פיסול

.?לדעתי כל אחד צריך לסרוג בובות. הרי זה הדבר הכי כיף בעולם. לא ככה

קרדיט: אביגיל רבין