השעה דקה לשבע בערב. אני יוצאת מהמקלחת .בעודי מטפטפת מים לכל עבר אני אוחזת בשפופרת הטלפון ומחייגת
"לאן היום..? "הוא שואל . "..מתי את יוצאת ?."
ישנם דברים שאני זריזה בהם, מאוד. להרכיב את העדשות המגע (דור-חדש מסיליקון) בעיניים וללבוש עלי משהו שחור לוקח לי בדיוק דקות ספורות כולל האדום הזה על השפתיים .אני מרגישה משהו שונה באוויר ,במראה שלי .אני לא יודעת אם בגלל ההרגשה או השחור סביב. מכשפת את הסביבה. ככה,באמת בלי כוונה
.אני כבר יוצאת לדרך
בצומת הרחובות לוינסקי ושדרות הר ציון אני צופה במקבץ הנדבות .אני מביטה בו מרחוק מהופנטת. האיש עומד סמוך לשולי הכביש כפוך מבלי לנוע. (היי איש הכל בסדר איתך..?). דקות קצרות עוברות והוא קרב למכונית שבצומת ומושיט את ידו. הטקס הזה חוזר על עצמו שוב ושוב. האיש עם המקל . בפינת הרחובות לוינסקי ושד' הר ציון ריח של עץ וצבע של פלסטיק גם אדום .חנות הרהיטים מקפלת את כל הסחורה פנימה. זה לוקח זמן.העובדים נוטלים יחד מיטות וחצי וכיסאות בר באדום ולבן וגוררים גם את השידות פנימה .המיטה כמו כיסא נוח של פעם המצופה באדום עז וזו לצידה עם ה'יהלומים' עדיין ממתינות לתורן . סוגרים להיום והולכים הביתה. אנשים חולפים על פני, אני בוחנת אותם ,אני צמאה ובטני רעבה
לפתע הוא מגיח מאי שם לאחר יום ארוך מאוד במשרד (כולל ארוחת ערב..). כל כך לח כאן בחוץ. "את נראת טוב.." הוא חוזר ואומר לי .אני מרגישה ככה בדיוק .הוא יודע את הדרך לנורמה ג'ין . היה כאן פעם אחת לפני מספר חודשים עם כל החבר'ה. מתברר שיש איזה פיינשמקר בחבורה שממליץ על המקומות הטובים יותר בתל אביב .אז פתחו להם שולחן ארוך עם מבחר בירות
הגענו. השעה לערך 9:00 בערב. שורה של זוגות ואנשים צעירים יושבת מחוייכת על הבר.שולחן אחד כבר במרחב המסעדה תפוס. 'בחרו היכן לשבת..' אומר לנו המארח. אנו מתיישבים בשולחן זוגי מרכזי מתחת לפנס שעל הקיר.. חשוך כאן
מייד מגיעים התפריטים . "יש מבחר גדול וטעים.." אומר לי זה שכבר היה כאן קודם . אני לא מספיקה לבחון את כל התפריט אתם תסלחו לי הפעם, כן ? ,קחו בינתיים הצצה
הוא אינו רעב .יישתה רק בירה. אני מייד מזמינה .מעכשיו הדלת הפונה לרחוב נפתחת ללא הרף. הם נכנסים פנימה .מבטם אומר שהיו כאן קודם, שהם חוזרים שוב. אולי זה הפאב השכונתי שלהם אולי נסעו כברת דרך מהצפון ,כמוני. חבר'ה צעירים יותר או פחות ממלאים את המקום כולו
אני שמה את האצבע על התפריט במקום בו נמצאת מנת הנקניקיות האיריות ועל הבירה קריק , זו המכילה דובדבנים . בחרתי הפעם בזריזות .דקות ספורות עוברות והאוכל מגיע , גם הבירות שלו ושלי
סמוך לחלון השקוף ומעט קרוב לשפת הרחוב יושב לו זוג . רגע לפני שהיא מתיישבת היא חופנת את ראשו בחזה בלהט כבוש. נושקת לו בריפרוף ויושבת צמוד
בינות לאפלולית שכאן אני רואה את הבירה האדמדמה שלי .שפת הכוס היפה עבה ,מלאה בקצף ורדרד
האוכל כבר כאן גם הבירות . אני מריחה קודם את הבירה שלי .ניחוח דובדבנים כהים מעורב בבירה טובה ממלא אותי .טועמת לאט ומתענגת. זה כל כך טעים ! .אינני יכולה לעזוב את כוס המשקה העמוקה
מחבת רוחשת מלאה בתבשיל של כרוב כבוש ונקניקיות כהות מונח כעת קרוב על השולחן. "זה חם.." אומר המלצר. "זה חם.." חוזר הוא ואומר לי בעודו מקרב לי את המחבת .המחבת מלאה בתבשיל כרוב כהה המבושל בבירה. שתי נקניקיות (מבית היוצר של אלן טלמור) שוכבות להן בתוך המחבת . זה חם וזה טוב. בצד על תחתית העץ מונחת פינכה קטנה מלאה במיונית וחרדל גרגירי ,טעים
אני אוכלת את הנקניקיות הטעימות (שהיו נתונות על שיפוד דק) בינהם הכרוב הכהה עם טעם חדש וטעים לי (בגלל בישול הכרוב בבירה). התבשיל חם, המיזוג עובד בדיוק כפי שצריך ואני נזכרת בעונג הזה המקביל של לישון בחדר ממוזג מכורבלת עם מישהו /משהו חמים לצידי
כוס הבירה האדמדמה המענגת שלי הולכת ומתרוקנת .בכל משפט נוסף אני צוחקת מולו בקול הוא אומר לי שזה בגלל הבירה.. . בבדיחה פרטית בהחלט הוא מעיר שהוא 'יחזיר אותי' שיכורה או 'מסובבת' לאבא . זו שבשולחן הקרוב לחלון נושקת לגבר הממושקף שלידה. אני צופה לחלון ורואה, לא רואה דבר
המנה כמעט תמה ,אני מאיצה בו לטעום.הוא 'שאינו רעב' הלילה מסיים את הביסים האחרונים של הנקניקייה והמחבת נקי כעת לגמרי
"היה נפלא.." אני אומרת לו ואני חייבת עכשיו מנת קינוח . המלצרית שלנו קרבה ובהעדר התפריטים על שולחננו אני מבקשת פירוט על המנות האחרונות
יש לנו עוגת גבינה עם פירורים, מוס שוקולד עם תחתית בראוניז, פאי תפוחים ,עוד פינוק שוקולדי .. .אני מתמקדת במוס השוקולד ושואלת על המנה, מה היא מכילה ומה גודלה. המלצרית משיבה שהמנה 'סבבה כזה' ואני מזמינה. מלצרים ממלאים שולחנות סמוכים באוכל . המקום מלא .אנשים נוספים מגיעים וממתינים. אני גם ממתינה למוס השוקולדי שלי. דקות אחרי המלצרית (מותר לך לחייך מעט) מודיעה שמנת הקינוח תצא בדקות הקרובות
אני מביטה בנורמה ג'ין שנמצאת כאן בכל עבר. שער ראשה שחור דווקא וכפפות כהות עוטות את ידיה
הנה זה מגיע : בצלחת גדולה .על מצע של קקאו ואגוזי מלך קלויים מעט מונח מוס שוקולד . המוס העבה יושב על תחתית בררוניז רכה ודקה יחסית. מעל המוס שכבה של קקאו כהה. אני טועמת את המוס הזה ומתענגת על כל ביס . "..תעזור לי, תטעם" אני אומרת לו מנימוס ..כשאני חסה על הקלוריות הטעימות הנוספות היורדות לתוכי הלילה. הוא לוקח את הביס האחרון של אחרי ההפתעה השוקולדית הבהירה שבפנים ."טעים המוס שלך.." .אכן מנת קינוח שוקולדית מדוייקת ונפלאה
חשבון בבקשה :שמות המנות כפי שמופיעים בחשבון
הבירה שלו : טריפל חצי ליטר = 34 ש"ח
הבירה שלי (מהחבית) : קריק שליש ליטר = 29 ש"ח
מנת נקניקיות איריות = 49 ש"ח
מוס קקאו = 30 ש"ח
-
הטיפ שולם בנפרד
:לסיכום
לא בחנתי את כל המנות והמגוון הגדול של הבירות שהמקום מציע. קראתי בעבר הקרוב ביקורות (גם של רותם מכאן) המשבחות את המקום והגעתי הלילה עם פתיחות לדגום ,לנסות ולטעום את הלא מוכר לי .(הלילה והתאורה שבמקום לא היטיבו עם המצלמה הקטנה והישנה שלי
היה לי נעים, טעים מאוד ואני רוצה שוב ועוד הפעם.. ובדיוק כזה וככה
הוא מצידו חייך ואמר שלא היה מתנגד לבר כזה ממש מתחת לבית
?ואני
התאהבתי לחלוטין ב'בלגי שלי' -בירה קריק לינדמנס דובדבן ( Lindemans Kriek) !. . אל תאמרו שלא סיפרתי לכם
אפשר לקרא את הפוס-ביקורת : גם כאן
_____________
נורמה ג'ין
אליפלט 23, תל אביב
_____________
מקור צילום התפריט - http://www.2eat.co.il/norma/about_gal.aspx?pid=658
נורמה ג'ין בעכבר העיר 
