לפת, לפת...
שמעו, זו הפעם הראשונה שאני מכינה לפת כבושה!. המתכון הישן המצולם היה תלוי לנו על המקרר עם שני מגנטים. הייתי סקרנית לדעת האם המתכון מדוייק, איך זה יצא וכמה טעים זה. הכבישה קלה להכנה ומתרחשת בשלושה שלבים. התוצאה טעימה, לא חמוצה מידיי, נגיסה, הצבע נהדר והיא אהובה אצלנו!.
'מחללה בחל' בשפת המקור.
טיפים לפני שמתחילים:
לבחור לפת טרייה ויפה ללא חתכים. הלפתות שלי היו גדולות מאוד, 3 לפתות ששקלו קרוב לקילו.
השתמשו בסלק קטן (במשקל של כ 180 גרם לפני קילוף), הסלק 'צובע' את הלפת הלבנה בשלב הכבישה השני. את הסלק יש לשטוף, לקלוף ולפרוס דק
בכל מעבר בין השלבים, לאחר שלב ראשון אנו מוסיפים משהו לצינצנת. לכן, הוציאו עם מצקת מעט נוזלים והניחו אותם בקערית או צינצנת מכוסה. אולי יחסרו בהמשך נוזלי כבישה ונעשה באלו שימוש.
לכמות שבמתכון השתמשו בצינצנת כבישה בתכולה של 2 ליטר. יש לרחוץ ולעקר את הצינצנת. במידה ואתם משתמשים בצינצנת שאינה יעודית לכבישה אל תעקרו אותה ברותחין, אלא רחצו היטב וייבשו. הכניסו לתוכה מעט חומץ ושקשקו. זו ברירת המחדל במקום צינצנת כבישה ולא המלצה גורפת אלא ח"פ
לא קולפים את הלפתות (כן, רוחצים היטב) בכדי לשמור על הקרנצ'יות של הלפת המוכנה.
במתכון הישן לא צויין סוג החומץ, אני השתמשתי בחומץ אורז.
תהליך הכבישה בימי חורף אלו ארך אצלנו כשבוע וחצי.
ככה תכינו לפת כבושה:
לרחוץ היטב (לא לקלוף!) קילו לפת. לחתוך את הקצוות. להרחיק פגמים קטנים במידה ויש,
לפרוס את הלפתות לפרוסות בעובי של כ 1 ס"מ. את הפרוסות אני ממליצה לחתוך לחצאים/רבעים. לסדר את פרוסות הלפת בצינצנת זכוכית בתכולה 2 ליטר.
הכנת מי כבישה:
לערבב בקערה להמסה 5 כוסות מים (מי ברז) עם 5 כפות מדידה מלח דק. לצקת על הלפת. לסגור ולהניח במקום המואר יותר (במקור מציעים להניח על עדן חלון) למשך כ 4 ימים. התסיסה לא תתחיל מיד ותהיה עדינה.
בדקתי את הצינצנת לעיתים תכופות לוודא שהכול טובל במי מלח. (במידה וחסרים נוזלים להוסיף ביחס של כפית מלח על כוס מים). בשלב זה חלק מהלפת 'יעלו' למעלה לפני הצינצנת, זה בסדר, הם ירדו לתחתית בהמשך
שלב שני:
קולפים סלק קטן (במשקל כ 180 גרם) ופורסים לפרוסות דקות. מוציאים מהצינצנת כמות של נוזלי כבישה (לשמור אותם בצד למידה ויחסרו) מסדרים את פרוסות הסלק בכל הצינצנת ודוחפים את חלקם לצידי תוך הצינצנת.
סוגרים את הצינצנת ומניחים לעוד כ 4 ימים. צביעת הלפת תתחיל כבר למחרת ותהיה הדרגתית.
בעצם, דיי מהר הסלק 'צובע' את הלפת וזה מראה יפה ממש.
שלב שלישי:
בקלחת קטנה מחממים לזמן קצר להמסה חצי כוס חומץ (שמתי חומץ אורז) + רבע כוס סוכר לבן.
מוסיפים לצינצנת (להוציא שוב מעט נוזלי כבישה ולשים בצד). במקור גם מכסים בעלי סלרי, לדעתי הם מיותרים.
להניח לצינצנת לעמוד עוד כיומיים.
כעת, הלפת שלכם מוכנה, העבירו לצינצנות ושמרו במקרר.
מוזמנים לספר לי איך יצאה הלפת שלכם, אשמח גם לצילומים ותובנות :)
*המתכון מבוסס על גזיר מתכון מחוברת גורמה של מגזין "את" מלפני עשרות שנים וכולל טיפים והסברים שלי.
-
נמצאו מגזרות נייר פרחוניות בנות 1,000 שנה, הנה.
Embrace risk - Heidegger’s philosophy of everyday life | Being in the World
הסרטון חוקר את הפילוסופיה של מרטין היידגר דרך זווית מעשית: המיומנות האנושית. הרעיון המרכזי הוא שידע אמיתי ושליטה בחיים לא מגיעים משינון כללים יבשים, אלא מהרגע שבו אנחנו יוצאים מאזור הנוחות ופועלים בתוך הלא-נודע.
כמו מוזיקאי ג'אז שמאלתר או שף בשיא עבודתו, המצוינות האנושית מתרחשת כשאנחנו מפסיקים "לחשוב על הכללים" ופשוט פועלים מתוך מיומנות עמוקה שאי אפשר להסביר במילים. המסר הוא שכדי להפוך לאמנים של חיינו, עלינו להעז להסתכן ולפעול מעבר לשגרה המוכרת.
במאי: טאו רוספולי. מפיקים: ג'יאנקרלו קנבסיו, כריסטופר רדליך
עורך: פול פורטה לחן: אייזק ספרינטיס
