זהו ד"ש נפלא (איך שהוא כותב!) מהפיינשמקר האהוב שלי המטייל בפורטוגל. זה התרחש בדיוק אתמול, במסעדה בליסבון, הנה ככה הוא כתב מילה במילה. להתמוגג לגמרי
---
פשוט לנשק לו את הידיים
כל מי שבאמת אוהב לאכול, מכיר את ההרגשה הנהדרת של טבילת לחם טרי ברוטב, במרק, במשהו. העיקר לטבול, לשים בפה ולהתמוגג
כי אין כמו לחם טוב שסופג את מלוא הטעמים והריחות, ורגע לאחר מכן נטרף בהרף עין
בינינו, אין כמו לאכול עם הידיים!
לטבול לרגע, ולשים ישר בפה, בלי שום תיווך....
כ
!כמה נפלא
כל מי שבאמת אוהב לאכול, מכיר את ההרגשה הנהדרת של טבילת לחם טרי ברוטב, במרק, במשהו. העיקר לטבול, לשים בפה ולהתמוגג
כי אין כמו לחם טוב שסופג את מלוא הטעמים והריחות, ורגע לאחר מכן נטרף בהרף עין
בינינו, אין כמו לאכול עם הידיים!
לטבול לרגע, ולשים ישר בפה, בלי שום תיווך....
כ
!כמה נפלא
כמו שחלקכם וודאי יודע, הנדבך המרכזי בטיולים שלי הוא אוכל טוב, וכמה שיותר ממנו. חלק מהמקומות שאני נכנס אליהם מגיעים מהמלצות כאלה ואחרות, לפעמים מאנשים, לפעמים ממדריכי הכיס שאני לוקח איתי
והשאר? זה החלק המעניין
והשאר? זה החלק המעניין
כשאין לי המלצה, אני פשוט הולך ומרחרח
לפעמים תעבור גם שעה עד שאעצור ליד מקום, וארגיש שכדאי להיכנס אליו. קשה להסביר למה דווקא שם, זה עניין של אינטואיציה
היום, למשל, כשהגיעה כבר שעת צהריים, ואני הולך בשכונה קצת פחות מרכזית בליסבון, אני עוצר ליד מסעדת דגים, ובוהה בחלון הראווה, אשר מציג את מה שהביא להם הים באותו הבוקר
ברגע הראשון אני עדיין מתלבט, כיוון שמרגיש לי מאוד מאוד נעים, אבל לא לגמרי בטוח, וברגע השני יוצא אלי מלצר צעיר, ואנחנו מתחילים לדבר, כשהוא מסביר לי איך הם נוהגים להגיש כל דבר שאני יכול לראות מולי בחלון
אז מה אתם מתארים לעצמכם?
אחרי דקה אני כבר יושב בפנים, מחזיק כוס של מרטיני אדום על קרח, ומחכה לאוכל שיבוא
אז מגיעה המנה הראשונה של צדפות קטנות, מהבילות לגמרי, והן ברוטב של פטרוזיליה, שום, חרדל ויין לבן. אני מתמוגג מאושר
ומה אז? תשאלו, תשאלו...
חוזר המלצר הצעיר, ובידו סלסלה עם ארבע פרוסות של לחם כפרי. "זה לחם חם," הוא אומר לי, ומוסיף, "זה ילך טוב עם הרוטב שלך..."
מה אני אגיד לכם, פשוט לנשק לו את הידיים
!מה אני אגיד לכם, פשוט לנשק לו את הידיים
לפעמים תעבור גם שעה עד שאעצור ליד מקום, וארגיש שכדאי להיכנס אליו. קשה להסביר למה דווקא שם, זה עניין של אינטואיציה
היום, למשל, כשהגיעה כבר שעת צהריים, ואני הולך בשכונה קצת פחות מרכזית בליסבון, אני עוצר ליד מסעדת דגים, ובוהה בחלון הראווה, אשר מציג את מה שהביא להם הים באותו הבוקר
ברגע הראשון אני עדיין מתלבט, כיוון שמרגיש לי מאוד מאוד נעים, אבל לא לגמרי בטוח, וברגע השני יוצא אלי מלצר צעיר, ואנחנו מתחילים לדבר, כשהוא מסביר לי איך הם נוהגים להגיש כל דבר שאני יכול לראות מולי בחלון
אז מה אתם מתארים לעצמכם?
אחרי דקה אני כבר יושב בפנים, מחזיק כוס של מרטיני אדום על קרח, ומחכה לאוכל שיבוא
אז מגיעה המנה הראשונה של צדפות קטנות, מהבילות לגמרי, והן ברוטב של פטרוזיליה, שום, חרדל ויין לבן. אני מתמוגג מאושר
ומה אז? תשאלו, תשאלו...
חוזר המלצר הצעיר, ובידו סלסלה עם ארבע פרוסות של לחם כפרי. "זה לחם חם," הוא אומר לי, ומוסיף, "זה ילך טוב עם הרוטב שלך..."
מה אני אגיד לכם, פשוט לנשק לו את הידיים
!מה אני אגיד לכם, פשוט לנשק לו את הידיים
 |
| צילום: רן 12.10.2014 |
חניתה הראל בלוג אוכל ©כל הזכויות שמורות על התכנים והתמונות שלי 2005-2014
דליקטסים הום-מייד : מעדנים, רטבים, ריבות, ממרחים, כבושים ,גבינות, ממתקים, קינוחים בכוסות, מתנות מיוחדות מהמטבח
https://www.facebook.com/lemongingerBlog
