כמעט מאז שלמדתי להחזיק ביד מסרגה ולסרוג קרושה, אני סורגת. פעם לימדו סריגה בשיעורי מלאכה בבית הספר. אצלנו זו היתה המורה גילה והשיעורים היו במקלט בית הספר. לימדו אותנו עבודות יד נוספות, שיעור לחיים מפי המורה שנטלה על עצמה גם שיעורים בהתבגרות לנערות שבכיתה. לא אשכח שבלימודי התפירה, עד היום שמורה אצלנו החולצה הרקומה בפרחים סגולים (את הצבע אפשר היה לבחור..), חיברתי את החולצה הפוך. כמובן שהמורה נזפה והבגד לא היה לביש
שנים מאוחר יותר, נמכרו בארץ בחנויות הספרים (שכולן כבר נסגרו) מגזין עבודות יד איטלקי שיצא לאור בשנות השישים ותורגם לעברית ושמו ידי זהב. מידי שבוע היתה נמכרת חוברת ממוספרת חדשה. הייתי אז נערה ורצתי לקנות. בשרות הצבאי היה לי פה ושם זמן להעשיר את קולקציית המפות/מפיות הקרושה של המשפחה. מאז סרגתי מגוון גדול של פריטי קרושה וכשהדור החדש של מסרגות הקרושה היפניות הארגונומיות יצא לאור (פעם זה נקרא צינורה ולא מסרגה..), הסריגה היתה אף קלה עוד יותר
מכאן, הקרושה האהוב מוכר לי משך עשרות שנים רבות. הצטברו פריטים אהובים שהייתי שמחה להעבירם הלאה. אני לרשותכם גם בהתייעצות לגבי אופן סריגה/שילובי צבעים/חוטים מתאימים ומהיכן כדאי יותר לרכוש
.אציג כאן ברשומה מתגלגלת ומתחדשת מספר פריטי קרושה למכירה (מחיר הוגן ואיכות מעולה) רוצים גם? כתבו לי לכאן
-
כובע עשוי כותנה ופשתן לילדה גדולה/צעירה מחיר: 35 ש"ח
