*September 26 מסעדת צ'צו נתניה

ביקרו במסעדת צ'צו, נתניה
 

פתחתי את הבוקר מוקדם יחסית. לאחר הקפה של הבוקר והזמן איכות המשפחתי אני ממהרת לעבודה. אופס, אני ממלמת לעצמי, המכנס רופף, אני חייבת לחגור חגורה. מזל שהיתה בסביבה
הייתי נשארת בבית' אני ממלמלת שוב לעצמי בדרכי החוצה. העומס של הימים האחרונים עושה את שלו, אני עייפה ויותר מזה. אני מחליטה לקפוץ לשוק העירוני לצלם קצת לפני שאני נוסעת לעבודה. תיקתקתי מספר תמונות גם כאן ואני ממשיכה. הסיבוב בשוק עושה לי טוב, ריענן לי את הראש. הצבעים, השפע המגוון המשתנה בכל שבוע, מרהיב
אני מגיע למשרד. ב ל א ג ן. אנו על גלגלים. שבוע הבא עוברים למקום אחר, אני כבר אורזת . סוגרת עוד כמה קצוות. לא שוכחת את א' שאמר לי בטלפון "את ממש טובה"! . תבוא לעזור לנו לארוז אני אומרת לו.. . החיוכים עברו את הטלפון גם הפעם
עוד כמה מיילים לטיפול .. תמונות השוק מהבוקר בראשי. אני רעבה
בדרכי הרגלית בשדרה אני חולפת על מתחם המסעדות. ארוחה שלמה ב- 79 ש"ח ממסעדה סמוכה אינה קורצת לי. אני מחפשת את מסעדת צ'צו, מזל שיש שלטים מכוונים. עוד גלידריה ועוד מסעדה. זהו, הגעתי
אני נזכרת בביקור הקודם במסעדת צ'צו בשוק של נתניה כאן  . ביקור טעים שהוליד את הכתבה הראשונה שכללה גם את סלט הצ'ירשי. אני מקווה שיש להם מהסלט הזה גם כאן
 מספר שולחנות מחוץ למסעדה וגם בפנים במיזוג
המסעדה מרווחת. עיצוב פשוט, נקי מואר. ביקור ראשון שלי במקום, לבדי. רגע של מבוכה ואני ניגשת למבשלת המקום. שואלת מה יש לאכול.. האם מזמינים אצלה או יושבים קודם לשולחן. היא מראה לי את הסירים המתבשלים לאט. תבשילים ביתיים, סמיכים, אדמדמים ומחממי לב. אני רעבה. שואלת מה היא מציעה לי ושיהיה 'קל' לקיבה, לא אכלתי כלום כל היום. היא מציעה לי לאכול מפרום ושעועית עם בשר. שואלת איזה תוספת ארצה.. אני בוחרת בקוסקוס. היא מציעה שאשב
.שולחן לארבעה, כולו בשבילי ..מול החלון הגדול
.מיד אני מקבלת לימונדה צוננת. מלצר ומלצרית חביבים, חייכנים משרתים אותי
.רגע אחרי אני מקבלת סלסלת לחם (אחיד, פשוט), את מגוון הסלטים הקבוע וגם את המנה העיקרית
נעים לי. שקט. בשולחנות סביב סועדים משפחות, צמד חברים. אינני מביטה בשעון אבל מעריכה שהשעה עברה את השלוש מזמן.. יש לי זמן
.כמות האוכל שקיבלתי יכולה להאכיל שניים (כמוני) בקלות אבל הכל היה שלי
פתחתי בסלט הבצל הסגול. הסלט חמצמץ, כמו כבוש קל ואינו חריף כלל, נהדר. אני מתענגת על הסלט וממשיכה עם סלט הכרוב הלבן. מרענן ומתובל במעט כוסברה. ממשיכה בסלט הגזר: פרוסות גזר בכמון טעימות מאוד. סלט נוסף-הצירשי, טעים לי מאוד. בכתום כהה וחריפות קלה ונושכת התיבול מדוייק. אף אחד ממרכיבי התיבול אינו דומיננטי מידי, ככה אני אוהבת . 'בלי לחם' ועם מזלג בלבד השארתי קערית נקייה. לגמרי


את הסלט האחרון עם הפלפלים הצבעוניים אני משאירה לסוף הארוחה וניגשת למנה העיקרית. צלחת גדולה הכוללת מפרום וגם בשר בקר עם שעועית לבנה. 'אוכל ביתי' כפי שכתוב על גב חולצות המלצרים. התיבול שונה מהמוכר לי, חסר לי מעט מלח. אני מוסיפה מעט קוסקוס למנה הנדיבה, אוכלת את המנה חלקית וחשה שזהו, סיימתי, כבר מלאה ולא יכולה לאכול שום דבר נוסף. המלצרית מפנה שולחן סמוך. אני מבקשת שתקרב ורוצה לשלם
?כמה
ארבעים ושניים שקלים, היא משיבה
.אני נותנת בידה שטר ומבקשת שתשמור לעצמה את העודף
.לפני שאני יוצאת אני מבקשת לדבר עם המבשלת
קוראים לה מזל. היא מגיעה מחייכת. זו הבשלנית שהציגה לי את המנות בחום בכניסתי למסעדה
."היה מצויין, הכל היה לי טעים "אני אומרת לה והיא מודה לי חרש
גלי לי איך את מכינה את סלט הבצל- אני מבקשת. הוא מצויין וכלל לא חריף
מזל מוסיפה לבצל הסגול מלח, חומץ ומעט שמן . אחרי השהייה הסלט מוכן
."היה לי טעים עוד אשוב ! " אני אומרת למזל
.בדיוק כך. נשארתי עם טעם של עוד ואולי רעיון או שניים לכתבה נוספת
--
מסעדת צ'צו
גיבורי ישראל 17, מתחם יכין, פולג,נתניה
--
חניתה הראל©כל הזכויות שמורות על התכנים והתמונות שליעולם קולינרי עשיר וטעים